הרץ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.זוהי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח עפ"י פוליסת ביטוח 09/ 1800227653 /א (להלן- "הפוליסה"). בכתב תביעתו טען התובע כי הוא רכש מן הנתבעת, לפני שנים מספר, פוליסה לביטוח מבנה ותכולתו עבור בית התובע ותכולתו ברחוב טופז 29 בקיסריה (להלן- "הבית") וכי הוא חידש תוקף הפוליסה מדי שנה. לטענת התובע הפוליסה האחרונה התייחסה לתקופה שמיום 1.3.09 ועד 28.2.2010.

2.התובע טוען, כי ביום 26.5.08 נערכה הערכת תכולה (דו"ח סוקר") ע"י סוקר- מעריך מטעם חברת הביטוח; וביום 3.2.10 אירעה פריצה בבית התובע ונגנבו חפצים מהבית. לאחר הפריצה, נערכה חוות דעת שמאית ע"י שמאי מטעם הנתבעת (נספח ד' לכתב התביעה). לטענת התובע, הנתבעת אינה משלמת לו תגמולי הביטוח, ועל כן נאלץ הוא להגיש התביעה.

3.בכתב ההגנה מטעמה טוענת הנתבעת כי היא שלימה לתובע את תגמולי הביטוח בהתאם לאמור בתנאי הפוליסה שרכש סך 14,726 ₪ (סעיף 5 לכתב ההגנה), וכי לאחר קבלת התביעה שילמה הנתבעת לתובע סך 16,900 ₪ (סעיף 7 לכתב ההגנה), כאשר בגין התכשיטים שנגנבו מן הבית, שולם לתובע סך 15,300 ₪, לפי קביעת השמאי (נספח ד' לכתב התביעה).

4.בדיון שהתקיים בפניי הצהיר התובע, כי "אני מאשר כי הנתבעת שילמה לי כ- 16,000 ₪ המחלוקת נותרה בשני עניינים: הגריל שנגנב מהחצר ושוויו כ- 3,000 ₪ והתכשיטים שלטענתי שווים 25,000 ₪" (עמוד 1 לפרוטוקול).

5.הצדדים העידו בפניי. בעדותו חזר התובע על טענותיו בכתב התביעה וטען, כי הוא זכאי לתגמולי הביטוח שתבע. באשר לדו"ח הסוקר בו צויין כי הוא, התובע, לא היה מעוניין להציג תכשיטים לשם הערכתם, טען התובע, כי כאשר הגיע הסוקר לביתו שאלו התובע אם הוא מעוניין להעריך את התכשיטים והסוקר ענה בשלילה (ראו עדות התובע בעמוד 1 שורות 19 ו-20 לפרוטוקול). באשר לגריל שהיה בחצר בעת הפריצה, טען התובע, כי הוא הוזכר בדו"ח הסוקר וכי הוא מכוסה בפוליסה שרכש, ואילו לגבי התכשיטים טוען התובע, כי הוא זכאי לקבל תגמולי ביטוח עד התקרה האמורה בפוליסה וכי הוא שלח לתובעת פירוט מלא של התכשיטים שנגנבו- המסמך נ/1.

6.בטרם אכריע בטענות הצדדים אציין כי הנתבעת הגישה את המסמך המפרט את התכשיטים שנגנבו ואשר ערך התובע ובו פורטו הפריטים והפיצוי המבוקש (הערכת התובע). כן הגישה הנתבעת את תנאי הפוליסה שצורפו לכתב ההגנה (נ/2).

7.עליי להכריע תחילה אם "הגריל" שנגנב מבוטח מפני סיכוני גניבה ופריצה ואם עפ"י תנאי הפוליסה זכאי התובע לתגמולי ביטוח מעל אלה ששולמו לו בגין התכשיטים.

8.באשר לגריל, טוען הנתבע כי הוא מוזכר בדו"ח הסוקר. עיון בתנאי הפוליסה מעלה כי גריל זה לא בוטח מפני סיכוני גניבה. פרק ב' לתנאי הפוליסה קובע את התנאים לביטוח תכולת הבית. בסעיף 10 נקבע, כי תכולה משמעה כל דבר וחפץ הנמצאים בדירה, למעט הנמצאים בגינה..". בסעיף 15 הורחב הכיסוי הביטוחי לגבי ריהוט וציוד הנמצא בגינה "כתוצאה מסיכוני אש ברק והתפוצצות בלבד".

9.אין בטענת התובע, לפיה הופיע הגריל בדו"ח הסוקר, כדי לסייע לו, מאחר ואף הנתבעת אינה חולקת על העובדה שהגריל מכוסה כנגד סיכונים אחרים (מלבד גניבה) ועל כן הופעתו בדו"ח הסוקר מקורה בעובדה כי גריל זה בוטח כנגד סיכונים אחרים.

10.המסקנה היא, שתנאי הביטוח החריגו את תכולת הגינה לגבי סיכוני פריצה וגניבה. החרגה זו הודגשה, כפי שעולה מסעיף 10 לתנאי הפוליסה.

11.באשר לטענת התובע, לפיה לא שילמה לו הנתבעת תגמולי ביטוח בגין התכשיטים, אכריע תחילה בטענת הנתבעת, לפיה התובע הביע רצונו בפני הסוקר, כי הלה לא יעריך את ערך התכשיטים. כאמור לעיל, התובע כפר בטענה זו. שמעתי טענות הצדדים והחלטתי לבכר גרסת הנתבעת, וזאת לאור הודאת התובע בפניי כי דו"ח הסוקר היה בידיו (ראו דברי התובע בעמוד 3 שורה 32 לפרוטוקול). עיון בדו"ח הסוקר שהיה בידיו של התובע, מעלה כי עובדה זו, שנטענה ע"י הנתבעת, מצויינת, באופן מפורש,בדו"ח.

12.מכאן לתנאי הפוליסה שצורפו לכתב ההגנה; לפי תנאים אלה, הורחב ביטוח כל הסיכונים לתכשיטים ודברי ערך. בסעיף 20 נקבע, כי "הפיצוי לרכוש בסעיפים א' – ד' לעיל יינתן לפי סעיף 12- הגבלת אחריות המבטח לגבי פריטי תכולה מסויימים, באם לא הוגשה הערכה מפורטת של מעריך מומחה למבטח, לפני קרות מקרה הביטוח.." בעניינו, הוכח כי "לא הוגשה הערכה מפורטת של מעריך מומחה למבטח" לגבי התכשיטים . סעיף 12 לכללים קובע כי לגבי תכשיטים תגמולי הביטוח מוגבלים "עד 10% מסכום ביטוח התכולה ועד 2% לפריט". הדבר מתיישב עם תקרת סכום הביטוח המופיע בפוליסה עצמה (נספח א' לכתב התביעה) אשר נקבע לסך 21,829 ₪.

13.במסמך נ/1 כולל את פרטי התכשיטים שנגנבו. הנתבעת אישרה כי פריטים אלה נגנבו, ואולם העריכה אותם בהערכה שונה מזו אותה שם התובע בכתב ידו. הואיל ולא נערך דו"ח סוקר לבקשת התובע ומאחר ואין בפניי כל הוכחה לגבי הערכת התכולה (בין ע"י הצגת קבלה, חשבונית או חוות דעת שמאי), הרי לא הוכח ערך פריטים אלה ועל כן אין לי אלא לקבוע, כי התובע לא הוכיח את תביעתו, מאחר ואין בפניי הערכה שמאית מלבד הערכתה של הנתבעת.

14.יצויין עוד, כי טענת הנתבעת לפיה מגיעים לתובע תגמולי ביטוח מקסימליים בשיעור 2% מערך התכולה בגין כל פריט (סך 4,400 ₪) נכונה עקרונית. לפיכך, היה מקום לנכות מהערכת התובע לגבי פריטים שהוערכו בסכום מעל 4,400 ₪ את הסכום העודף על הסכום הנ"ל.

15.התביעה נדחית, אפוא.

16.הואיל ולאחר הגשת התביעה שילמה הנתבעת תגמולי ביטוח, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"א, 17 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: